הרמב”ם לא עלה להר הבית

יש טוענים שהרמב”ם התפלל בהר הבית, וטיעון זה עובר מאדם לחברו, ולא כל אחד בדק את הדברים במקור. אם כן, נעיין בדבריו (איגרת בספר חרדים, מצות התשובה פ”ג, ואגרות הרמב”ם מהדורת הרב שילת עמוד רכה ועיין שם עמוד קל ועמוד קיב, הערה 24).

”וביום שלישי בשבת, ארבעה ימים לירח מרחשוון, שנת שש ועשרים ליצירה (ד׳ אלפים תתקכ”ו), יצאנו מעכו לירושלים תחת סכנה, ונכנסתי לבית הגדול והקדוש והתפללתי בו.... וכשם שזכיתי להתפלל בה בחורבנה, כן אראה אני וכל ישראל בנחמתה מהרה אמן”.

האם ”הבית הגדול והקדוש” הוא בית המקדש? וודאי שלא, הרי כבר היה חרב מזמן. האם ”זכיתי להתפלל בחורבה” הכוונה לחורבות בית המקדש? וודאי שלא, שהרי הגויים הרשעים הרסו הכל כליל, לא השאירו אבן על אבן, ולא חרבות. זאת ועוד, הרמב”ם היה צריך לכתוב ”בחורבנו”, בלשון זכר. אלא ברור שכוונת הביטוי: ”כשם שזכיתי להתפלל בחורבנה, כך אראה אני וכל ישראל בנחמתה” – היא לירושלים עיר הקודש.

באשר ל”בית הגדול והקדוש” – אין המדובר בבית המקדש, אלא בבית כנסת גדול הניצב בירושלים, מול הר הבית, כמו שכותב המהרי”ק, רבי יוסף קולון שחי שלוש מאות שנים אחרי הרמב”ם: ”ויהי כהיום אשר קרה מקרה, כי בעוונותינו הרבים בו פרש צר על ב”ה (בית הכנסת שבירושלים) וניתץ את הבית הגדול והקדוש, נשא ליבם אותם לקרבה אל המלאכה מלאכת הקודש, לסייע בבניין ב”ה (בית הכנסת) של ירושלים עיר הקודש” (שו”ת מהרי”ק, שורש ה).

וכן כתב רבי יעקב חי זריהן, אב בית דין של טבריה, שחי לפני כמאה שנה: ”זה פירושו ברור, כי סמוך בהר הבית היה בית גדול לתפילה, וגם עתה יש בית גדול מאוד וכו׳ וגם אני נכנסתי... וזהו הבית הגדול, כי משם משקיף על כל שטח הקרקע של בית מקדשנו הר הבית וכו׳, אבל לומר שאדוננו הרמב”ם נכנס ממש ישתקע הדבר ולא ייאמר” (מובא בשו”ת ציץ אליעזר, יא, טו, ועיין שו”ת ציץ אליעזר יא נו-נז ושו”ת יחוה דעת א כה).

אגב, הרמב”ם פוסק שמקום המקדש בקדושתו עומד אפילו בימינו (הלכות בית הבחירה ו יב) ולכן הנכנס לשם חייב כרת (מג”א תקסא ס”ק א, וכן משנה ברורה ס”ק ה). ועין שו”ת משפט כהן (צו) למרן הרב קוק.

 

ויהי רצון שייבנה בית המקדש במהרה.

Please reload

תנועת "מורא מקדש" קמה ע"י אנשי תורה ואמונה, השואפים להביא לידי ביטוי והעצמה, את דעת התורה, הפשוטה הברורה והמקובלת, בדבר היחס הנכון אל מקום המקדש והר בית ד'.

מורא מקדש