תנועת "מורא מקדש" קמה ע"י אנשי תורה ואמונה, השואפים להביא לידי ביטוי והעצמה, את דעת התורה, הפשוטה הברורה והמקובלת, בדבר היחס הנכון אל מקום המקדש והר בית ד'.

 

הננו עומדים בחרדת קודש ובמשמעת לדבר ד', שיצא מהוראת רבותינו גדולי הדורות האחרונים; מזקני חכמי ירושלים, מהראשונים לציון, מגדולי הפוסקים, ומהרבנים הראשיים לישראל ורבני מועצתם הנכבדה - אשר בעיננו הם "השופט אשר יהיה בימים ההם" - ובידם נמסרה ההכרעה, וקביעת היחס והמשמרת הנדרשים אל מול ההריסות אל ההר.

הכרעת רובם ככולם הייתה להימנע מכניסה למתחם הר בית ד', לגדור פרץ ולהשריש בעם את מורא המקדש, בהמשך מסורת הדורות הברורה, "עד שתחפץ".

 

הננו נאמנים לרוחו ודרכו של הראי"ה קוק, השליח האלקי לדורות הגאולה, אשר האריך, ביאר והרחיב, בבירורי הלכה ובביאורי אמונה, וגם בביאור סדרי דרכי הגאולה, את היחס אל בית המקדש.

זאת לאור דבריו המפורשים בהכרעת ההלכה הברורה כרמב"ם - על קדושתו הנצחית של מקום המקדש, לאור אזהרתו על פגימה קלה בקדושת המקום, ולאור תביעתו את הזהירות המופלגת הנדרשת לעמוד מרחוק בחרדת קודש, ולהזהיר ביותר מלהיכנס למתחם הר בית ד' כולו, עד אשר יערה ה' עלינו רוח טהרה ממרום. הננו דבקים בדרכו הברורה והידועה לכל של מו"ר הרצי"ה קוק זצ"ל, שדעתו הייתה תקיפה וחדה, שלא לחוש למצבים שונים, ולא לעסוק במחקרים והיתרים שונים.

 

מתוך כך, הננו מבקשים לתת במה ופתחון פה, לקולה של תורה.
מבקשים אנו למחות על היציאה נגד גדולי הפוסקים בדורנו והשתקת קולם.

תשובות ומאמרים רבים עמנו, וציבור גדול של רבנים עומד מאחורינו, הדוחפים לעורר ולכתוב, להזהיר ולהסביר.

 

הננו מבקשים לרומם את עניין המקדש מעל כל החשבונות, מעל המפלגות והדעות הפרטיות, ולעשותו מושא כיסופים קדוש, של האומה כולה לדורותיה. זאת לא מפני פחד הגויים או חששות שווא חלילה, אלא מתוך רוממות צפיית הישועה בשלימות הופעתה.